החלטה בתיק ת"א 30653-03-11

1.         בפני בקשתו של המבקש (המשיב 2 בתובענה) להורות למשיבים (המבקשים בתובענה) להפקיד ערובה להבטחת הוצאותיו.   

2.         התביעה היא למתן צו מניעה קבוע וסעד פינוי ממקרקעין שהמשיבים וטוענים לזכותם בהם.

3.           המבקש לא צורף כנתבע והוגשה בקשה לצירופו לאור טענתו לפיה הוא רכש את המקרקעין מהמוריש של המשיב 1 . משנעתרתי לבקשה והמבקש, צורף כנתבע הוגשה בקשתו זו להורות על הפקדת ערובה לפי סעיף 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 . 

4.         המבקש, טוען כי התביעה לוקה בהיעדר פרטים מזהים של המשיבים , אי הצגת יפוי כוח על ידם ומבלי שצורפו צווי ירושה ע"י המשיבים להוכחת זכותם כיורשי הבעלים על המקרקעין לפי טענתם.

             בנוסף טען המבקש כי הוא עשוי מאוחר יותר, להיתבע ע"י צדדי ג' בנוגע לאותם מקרקעין אם יתברר שהמשיבים, אינם יורשי המנוח שהיה בעל המקרקעין . בכך, ייגרמו לו הוצאות מיותרות בניהול הליכים בנוגע למקרקעין. לגוף התביעה טען המבקש כי קטנים סיכויי המשיבים להוכיח את תביעתם, אם בכלל .  

5.         המשיבים , התנגדו לבקשה וטענו כי אין למבקש להלין כנגד הוצאותיו לניהול הגנתו בשעה שבקש להצטרף להליך. בנוסף, הכחישו את טענתו לפיה הוא בעל זכות כלשהי שלו במקרקעין וטענו כי טובים סיכוייהם להוכיח את תביעתם. 

             המשיבים, דחו את טענת המבקש בדבר היעדר יכולת לזהות את פרטיהם שכן הוא עצמו טוען כי רכש את המקרקעין מהמשיב 1 והיטב ידועים לו פרטיהם. יפויי כוח שלהם וצווי ירושה הוצגו בפני בא כוחו הקודם של המבקש ואף צורפו לתגובתם לבקשה ולפיכך, הוסר החשש בדבר היעדר יכולת לזהות את פרטיהם לרבות מקור זכותם כיורשי הבעלים על המקרקעין. לטובתם, עומד רישום זכויות במקרקעין ואילו למבקש, אין מסמך רשמי המעיד על זכויותיו למעט טענתו על רכישת המקרקעין מהמשיב 1. משכך, טובים סיכוייהם להוכיח את תביעתם. 

דיון ומסקנות:

6.         סעיף 519 (א) לתקנות קובע כי בית המשפט מוסמך לצוות על תובע להפקיד ערובה "אם ניראה לו הדבר" להבטחת תשלום הוצאותיו של נתבע.

            תכליתה של ההוראה, למנוע נזק כלכלי מהנתבע אשר התובע, גורם להתייצבותו לדיון ומטיל עליו בכך נשיאה בהוצאות, אשר ספק אם יוכל להיפרע מהתובע בגינן, מאוחר יותר.

7.         המשיבים, לא גררו את המבקש להליך כי אם הוא מי שביקש להצטרף להליך על מנת להבטיח את זכויותיו הנטענות. עמדה לו למבקש האפשרות להגיש תביעה בעצמו להבטחת זכויותיו במקרקעין ובמסגרתה, היה בידו לצרף כבעל דין את צדדי ג' אשר הוא חושש לתביעתם בעתיד כנגדו. משלא עשה כן ונימצא כי הוא ביכר להבטיח את זכותו במקרקעין בצירופו לתביעה זו כנתבע, אין לו להלין כנגד הוצאותיו בשל היגררותו להליך .

8.          צירופו של המבקש כנתבע על מנת שלא יקופחו זכויותיו הנטענות במקרקעין, אין בו כשלעצמו כדי להוכיח כי קלושים סיכויי התביעה ואין ללמוד על כך מכתבי הטענות שהוגשו ע"י  בעלי הדין שכן, עסקינן במחלוקת עובדתית בשאלת רכישת המקרקעין על ידו כמו גם, רכישת זכויות המשיבים ממורישיהם לפי טענתם.

9.         מעיון בבקשת המבקש להצטרף להליך , יש כדי ללמד כי ידועים לו פרטי המשיב 1 ואף הוצגו יפויי כוח של יתר המשיבים לרבות צווי ירושה , גם אם בשלב מאוחר לאחר שהועלו טענה ודרישה בנוגע להצגתם.

           לפיכך, אין בניסוח התביעה כדי להביא לחיוב בהפקדת ערובה והרשות בידי המבקש, במסגרת הדיון בתביעה להגיש בקשות לבירור פרטים והצגת מסמכים ספציפיים, ככל שלא היה בעל דין בשלב קיום ההליכים המקדמיים. 

10.        מעבר לכך, על המבקש להוכיח בתצהיר מהו היסוד לחששו מפני קושי בגביית הוצאותיו ובדבר סיכויי התביעה אך תצהיר מטעמו, לא הוגש.

           המבקש אף לא טוען בבקשה להיעדר יכולת כלכלית של המשיבים וגם כאשר מוכח מצב כלכלי דחוק, לא בנקל יורה בית משט על מי שחסר אמצעים להפקיד ערובה על מנת לא למנוע ממנו את זכות הגישה לערכאות ( א' גורן, סדר הדין האזרחי, עמ' 750, ע"א 2877/92 אללטיף נ. מורשת בנימין למסחר בע"מ, פ"ד מ"ז (3) 846, 856).

11.      בנסיבות שבפני, עיקר חששו של המבקש כאמור הוא בנוגע לקושי לזיהוי פרטי המשיבים ולא השתכנעתי כי קיים קושי כאמור ולא בכדי, לא ביקש המבקש להביא לסילוק התביעה על הסף מחמת אי קיום התקנות בשאלת פרטיהם. 

12.      לאור האמור, הבקשה נדחית.  

           הוצאות הבקשה יילקחו בחשבון בפסק הדין, לפי התוצאות.